חַנקין, יהושע
Hankin, Yehoshua

1945-1864

עסקן ציוני ורוכש קרקעות בארץ ישראל (1945-1864). מוכר בכינוי "גואל העמק". היה מעורב ברכישת קרקעות בשטח של כשש מאות אלף דונם, ובהן אדמות רחובות, אדמות חדרה ורוב אדמות עמק יזרעאל.
     יהושע חנקין נולד בכפר באוקראינה למשפחה של חקלאים, שהיו מעורים בחוגי ההשכלה. כאשר היה בן שבע-עשרה, פרצו פרעות "סופות בנגב", ובעקבות כך הצטרפה משפחתו לחובבי ציון וב-1882 עלתה לארץ ישראל. המשפחה הייתה ממייסדי המושבה ראשון לציון, וכעבור זמן עברה לגדרה, שבה היה יהושע אורח קבוע אצל ערביי האזור והכיר אותם מקרוב.
     סכסוכים פנימיים בגדרה הביאו את יהושע חנקין למכור את נחלתו ולעבור ליפו. כאן החל לעסוק בקניית אדמות מערבים ובמכירתן לצורך התיישבות יהודית. הקרקע הראשונה שחנקין רכש הייתה שטח של עשרת אלפים דונם שנקנה מבעל האדמות אנטון רוק, ועליו הוקמה ב-1890 המושבה רחובות. בשנים הבאות המשיך חנקין ברכישת קרקעות, כשהוא מנצל לשם כך את התמצאותו בחוק המקרקעין העות'מאני, את שליטתו בערבית הארצישראלית ואת הקשרים שקשר עם בעלי קרקעות. ב-1891 הוא רכש מבעל הקרקעות סלים חורי כשלושים אלף דונם של אדמת ביצות, שעליה הוקמה המושבה חדרה ושם קבע את ביתו, וב1909 הוא רכש עשרת אלפים דונם שעליהם הוקמו מושב מרחביה וקיבוץ מרחביה. במלחמת העולם הראשונה הוגלה חנקין לטורקיה, ועם סיום המלחמה חזר לארץ וחידש את פעילותו: ב-1920 הוא רכש בתמיכת קק"ל חמישים ואחד אלף דונם בעמק יזרעאל, וב-1929 הוא רכש בסיוע קק"ל את אדמות עמק חפר. ב1932 התמנה חנקין למנהל חברת הכשרת היישוב, ובאמצע שנות השלושים היה מעורב בקניית כשלושים אלף דונם באזור עסלוג' בנגב עבור הכשרת היישוב (על אדמה זו הוקם בשנת 1943 קיבוץ רביבים). חנקין נפטר בתל אביב ונקבר ליד רעייתו אולגה באחוזת קבר הנמצאת היום בתחומי הגן הלאומי מעיין חרוד. על שמו נקרא מושב כפר יהושע בעמק יזרעאל, ועל שם אשתו אולגה נקראת שכונת גבעת אולגה בחדרה.