בּוֹדֶנהַיימֶר, מַקס
Bodenheimer, Max

1940-1865

מנהיג ציוני בגרמניה (1940-1865). ממייסדי ההסתדרות הציונית העולמית, יושב ראש התאחדות ציוני גרמניה ויושב הראש השני של קק"ל.
     מקס בודנהיימר נולד בשטוטגרט למשפחה יהודית מתבוללת. הוא למד משפטים, ועם סיום לימודיו ב-1890 עבר לקֶלן ועסק שם בעריכת דין. בה-בעת עסק בודנהיימר מצעירותו בפעילות ציונית. ב-1891 הוא פרסם בשבועון "די מנורה" את מאמרו הציוני הראשון, וכעבור שנתיים ייסד בקלן עם דוד וולפסון אגודה בלתי תלויה של חובבי ציון. חודשים אחדים לאחר פרסום "מדינת היהודים" ב-1896 נפגש בודנהיימר עם הרצל בווינה והיה לאחד מראשוני עוזריו. בין השאר הוא נמנה עם המשתתפים בקונגרס הציוני הראשון ב-1897, היה ממנסחי "תוכנית באזל" וליווה את הרצל במסעו לארץ ישראל ב-1898.
     בשנת 1907 התמנה בודנהיימר ליושב ראש הקרן הקיימת לישראל. לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא העביר את משרדי הקרן הקיימת מקלן להאג וייסד ועד סיוע ליהודים שחיו בשטחים שנכבשו בידי צבאות גרמניה ואוסטריה. בדומה לפעילים ציונים אחרים מראשית ימי התנועה הציונית, גם מעמדו של בודנהיימר נחלש בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, ובשנת 1921 הוא לא נבחר שוב לראשות הקרן הקיימת. לאחר מאורעות תרפ"ט בשנת 1929 הצטרף בודנהיימר לתנועה הרוויזיוניסטית בהנהגת ז'בוטינסקי, וב-1931 נמנה עם חברי המשלחת הרוויזיוניסטית לקונגרס הציוני השבעה-עשר. לאחר עליית הנאצים לשלטון ב1933, חדל בודנהיימר לעסוק בעריכת דין, וב-1935 הוא עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים. בודנהיימר נפטר בשנת 1940 ונטמן בבית הקברות בהר הזיתים. על שמו נקרא קיבוץ בית ניר (תרגום מגרמנית של שם משפחתו).