דרַייפוּס, אלפרד
Dreyfus, Alfred

1935-1859

קצין יהודי בצבא צרפת (1935-1859). גיבור "פרשת דרייפוס", שהסעירה את צרפת ואת העולם היהודי במפנה המאות התשע-עשרה והעשרים.
     אלפרד דרייפוס נולד בעיר מילוז בחבל אלזס למשפחה אמידה שעסקה בייצור טקסטיל. לאחר מלחמת פרוסיה-צרפת, שהסתיימה בסיפוח אלזס-לורן לגרמניה ב-1871, עבר עם משפחתו לפריז. נראה כי המלחמה, שבה נחלה צרפת תבוסה משפילה, השפיעה על החלטתו להתגייס לצבא. ב-1889 הוא הועלה לדרגת סרן, וב-1893 קיבל משרה במטה הכללי, שבו היה היהודי היחיד.
     בשנת 1894 הואשם דרייפוס בהעברת סודות צבאיים לגרמניה. אף שהעדויות נגדו היו מפוקפקות, לממסד הצרפתי היה נוח להטיל את האשמה על דרייפוס היהודי. בתום משפט צבאי קצר, שבו שמעו השופטים עדויות סודיות שלא הובאו לידיעת ההגנה, הורשע דרייפוס בבגידה במולדת ובריגול עבור גרמניה ונידון למאסר עולם באי השֵדים בגיאנה הצרפתית. גם דרגותיו נשללו ממנו בטקס צבאי פומבי משפיל שנערך ב-5 בינואר 1895.
     גם לאחר המשפט היו מי שניסו להוכיח את חפותו של דרייפוס – ומספרם גדל משהצטברו עוד ועוד ראיות לכך שהראיות נגדו זויפו וכי שלטונות הצבא מגינים על מזייפי הראיות. המאבק למען משפט חוזר גבר עוד לאחר שבינואר 1898 פרסם הסופר אמיל זוֹלָא מאמר שכותרתו "אני מאשים", ובו האשים את שופטיו של דרייפוס ואת ראשי הצבא בעיוות הדין. זולא עצמו הואשם בעקבות פרסום המאמר בהשמצת הממשלה והצבא, ונאלץ לברוח לבריטניה כדי שלא לרצות את עונש המאסר שנגזר עליו. אבל בעקבות פרסום המאמר גבר הלחץ לקיום משפט חוזר, וזה נערך לבסוף באוגוסט 1899. גם במשפט החוזר נמצא דרייפוס אשם, אבל עונשו קוצר לעשר שנות מאסר באי השדים, וימים אחדים לאחר מכן הוא קיבל חנינה מהנשיא אמיל לובה ושוחרר מהכלא.
     עם עליית השמאל לשלטון ב-1904 תבע דרייפוס חקירה חדשה, וביולי 1906 הכריז בית המשפט לערעורים שהוא חף מכל פשע. הוא חזר לצבא והועלה לדרגת רב-סרן. השהות באי השדים פגעה בבריאותו של דרייפוס, ובאוקטובר 1907 הוא נאלץ לפרוש מהצבא. במלחמת העולם הראשונה התנדב דרייפוס לצבא, ואף שירת תקופה מסוימת בחזית.
     פרשת דרייפוס הייתה מהשלבים המכריעים במאבק בין הרפובליקאים לבין המלוכנים והקלריקאים בצרפת, ויש הטוענים כי האנטישמיות החריפה שנלוותה למשפט דרייפוס הייתה מהגורמים לפנייתו של הרצל אל הציונות. תחילה חיזקה הפרשה את כוחם של הימנים והאנטישמים בצרפת, ואילו חשיפת האמת בפרשה פגעה קשה בימין הקיצוני-הקתולי, חיזקה את הרפובליקה והייתה מהגורמים לקבלת חוק הפרדת המדינה והכנסייה ב-1905.