אַלְקַלַעִי, יהוּדָה
Alkalai, Judah

1878-1798

רב יליד בּוֹסניה (1878-1798). ממבשרי הציונות. הקדיש את חייו להתיישבות בארץ ישראל, ולשם כך גיבש תוכנית מדינית להקמת בית לעם היהודי בארץ ישראל כחמישים שנה לפני הרצל.
יהודה אלקלעי נולד בסרייבו. הוא הוסמך לרבנות בירושלים, וב-1825 מונה לרב של העדה הספרדית בעיירה זמון (זמלין, בגרמנית) שבסרביה. בהשפעת הרב יהודה בּיבַאס, מנהיג קהילת קוֹרפוּ, וכן בהשפעת עלילת דמשק והתעוררות הלאומיות בבלקן, הגיע הרב אלקלעי למסקנה שהיהודים לא ייגאלו אם לא ישובו לארץ ישראל בכוחות עצמם, ושהגאולה והמשיח לא יבואו בדרך נס אלא בדרך הטבע, והחל לפעול למען יישוב ארץ ישראל.
ב-1843 פרסם הרב אלקלעי את ספרו "מנחת יהודה", שהוא דברי דרשנות ששזורה בהם קריאה לעלייה לארץ ישראל. בה-בעת הוא תכנן תוכניות מעשיות לקידום תוכניתו – בין השאר הוא דיבר על קידום תוכניותיו באמצעות פנייה לסולטאן העות'מאני ולמעצמות, על הקמת מסגרת מארגנת ליישוב הארץ ועל הקמת בנקים שירכזו הון פרטי לפיתוח קרקעות – ומאז שנות החמישים של המאה התשע-עשרה ניסה לקדם את תוכניותיו באמצעות מסעות במערב אירופה והצגת משנתו בספרים כמו "גורל לה'". בספר זה היה הרב אלקלעי הראשון שהציג תוכנית מדינית ריאלית ומפורטת להקמת בית לעם היהודי בארץ ישראל, הכוללת את כל היסודות הפוליטיים והארגוניים שהוצגו חמישים שנה אחר כך ב"מדינת היהודים" של הרצל. ייתכן כי הרצל קרא את "גורל לה'" והושפע מהרעיונות שהועלו בו, שכן אביו היה מתלמידיו של הרב אלקלעי.
בקיץ 1874 השתקע הרב אלקלעי סופית בארץ ישראל עם אשתו אסתר והמשיך להפיץ ממנה, ללא הצלחה רבה, את השקפותיו. הוא מת כעבור ארבע שנים ונקבר בחלקת הספרדים בבית הקברות בהר הזיתים. על שמו נקראה העיר אור יהודה.

1874

דיוקנו של הרב יהודה אלקלעי בווינה, 1874,
לפני 
עלייתו לארץ ישראל