הסוכנות היהודית
ארגון יהודי כלל-עולמי שמרכזו בישראל. שמו המלא: הסוכנות היהודית לארץ ישראל (Jewish Agency for Israel). הסוכנות היהודית הוקמה בשנת 1929 והייתה בימי המנדט הממשלה בפועל של היישוב היהודי בארץ ישראל. לאחר קום המדינה הועברו רוב תפקידיה לידי ממשלת ישראל, ומאז הסוכנות עוסקת בעיקר בענייני עלייה וקליטה, חינוך יהודי-ציוני בתפוצות וגיוס כספים מיהודי התפוצות.
הסוכנות היהודית הוקמה על סמך כתב המנדט על ארץ ישראל שהוענק לבריטניה, ובו נאמר כי כדי לממש את הצהרת בלפור תוקם "סוכנות יהודית מתאימה" שתייעץ לממשלת המנדט בעניינים שיכולה להיות להם נגיעה לייסוד הבית הלאומי היהודי, וכן תשתתף ותסייע בהתפתחות הארץ. תחילה מילאה ההסתדרות הציונית את תפקיד הסוכנות הזאת באמצעות ההנהלה הציונית בארץ ישראל, שקיבלה בנובמבר 1921 את סמכויותיו של ועד הצירים ואשר מקום מושבה היה בירושלים, ובשנת 1929 הקימה ההסתדרות הציונית בשיתוף פעולה עם גורמים יהודיים לא-ציוניים את הסוכנות היהודית, כדי שתייצג את יהודי ארץ ישראל והעולם בפני שלטונות המנדט הבריטי וכדי שתהיה הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל. הנשיא הראשון של הסוכנות היהודית היה חיים וייצמן, שהיה גם נשיא ההסתדרות הציונית, וב-1935 החליף אותו דוד בן גוריון כיושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית.
מאז הקמתה ועד הקמת מדינת ישראל בשנת 1948 הייתה הסוכנות היהודית הממשלה בפועל של היישוב היהודי בארץ ישראל. הפעילות של מחלקותיה כללה את כל תחומי החיים בארץ (מחלקה מדינית, מחלקת כספים וגזברות, מחלקת חינוך, מחלקת בריאות, מחלקת ביטחון מאז ראשית שנות הארבעים, ומחלקות עלייה, התיישבות, עבודה, ארגון, מסחר ותעשייה), והיא ארגנה את חיי היישוב היהודי בארץ, הניחה את התשתית להקמתה של מדינה עצמאית ועמדה בחזית המאבק המדיני ואחר כך הצבאי להשגת עצמאות.
עד קום המדינה הקימה המחלקה להתיישבות של הסוכנות כמאה ושבעים יישובים ברחבי הארץ. בין מבצעי ההתיישבות הבולטים שלה היו יישובי חומה ומגדל ואחת-עשרה הנקודות בנגב. עד קום המדינה סייעה הסוכנות בעלייתם ובקליטתם של מאות אלפי עולים. בשנת 1933 הוקם בחסות הסוכנות מפעל "עליית הנוער" אשר שימש מסגרת לקליטת עשרות אלפי ילדים ובני נוער עולים. ב-1941 קיבלה הסוכנות את המרות על ארגון ה"הגנה", שעד אז סר למרותו של הוועד הלאומי. במהלך מלחמת העולם השנייה ארגנה הסוכנות את גיוסם של בני היישוב לצבא הבריטי ואת הקמתה של "הבריגדה היהודית". הסוכנות היהודית גם הקימה גופים ומפעלים רבים, שהיו תשתית להקמתה של מדינה עצמאית, ובהם חברת המים "מקורות" וחברת הספנות "צים", וכן מפעלי תרבות כמו הוצאת הספרים "מוסד ביאליק".
ערב תום המנדט הבריטי בארץ ישראל הקימו הסוכנות היהודית והוועד הלאומי את מועצת העם, שהייתה הגוף העליון של היישוב היהודי בשבועות האחרונים לקיום המנדט (מתוך מועצת העם נבחרה מִנהלת העם, שהייתה הגוף הביצועי העליון של היישוב היהודי בארץ ערב קום המדינה, ואשר עם קום המדינה הייתה לממשלה הזמנית של ישראל). עם הקמת מדינת ישראל העבירה הסוכנות היהודית את תפקידיה המדיניים והשלטוניים לממשלה הזמנית, אך המשיכה לטפל בעלייה, בקליטה, בהתיישבות ובקשר עם יהדות העולם (ובאמצעותה הועברו כספי המגביות היהודיות למדינת ישראל).
בשנים הבאות התאימה הסוכנות את עצמה לצרכים המשתנים של מדינת ישראל. כיום הסוכנות מתמקדת בשלושה תחומי עשייה עיקריים – עידוד העלייה לישראל וסיוע בקליטתם של העולים; העמקת החינוך היהודי-ציוני בתפוצות, בעיקר בקרב צעירים, וחיזוק זיקתם למדינת ישראל; צמצום פערים בחברה הישראלית, בעיקר בגליל ובנגב – כאשר מקור תקציבה הוא תרומות מרחבי העולם ותרומות מהקהילה העסקית בישראל.
עלייה וקליטה: מאז הקמתה סייעה הסוכנות בהעלאת כשלושה וחצי מיליון יהודים לישראל. גם היום עוסקת הסוכנות בעידוד העלייה לישראל ובקליטה ראשונית של העולים באמצעות מפעלי דיור, רווחה וחינוך ותוכניות לחיזוק הקשר בין העולים החדשים לישראלים הוותיקים. במסגרת פעולותיה מפעילה הסוכנות כשלושים מרכזי קליטה וכן תוכניות כמו "בבית ביחד", "קשת", "נתיב", הקרן למען עולים בודדים וקורסים מיוחדים לחיילים עולים.
חינוך יהודי-ציוני בתפוצות: הסוכנות מפעילה בקהילות היהודיות בעולם מערכת חינוך רחבת היקף שנועדה לחזק את הזהות היהודית של חברי הקהילות, לחבר אותם אל המסורת והתרבות היהודיות והישראליות ולחזק את זיקתם למדינת ישראל. פעילות החינוך מכוונת בעיקר לצעירים וכוללת, בין השאר, מפעלים כמו תוכניות "מסע" ו"תגלית", שמשתתפים בהן אלפי צעירים יהודים ושיאן הוא ביקורים לתקופות קצרות וארוכות בישראל.
צמצום פערים בחברה הישראלית: הסוכנות פועלת לחיזוק החברה הישראלית ולצמצום הפערים בה באמצעות תוכניות שונות (ובהן "פותחים עתיד", "ניצוצות של מדע" ו"קהילות צעירות"), שמטרתן קידום החינוך, מתן הזדמנות שווה להשכלה גבוהה ופיתוח מנהיגות צעירה. הסוכנות גם מפעילה חמישה כפרי נוער עבור ילדים ונערים בסיכון, רבים מהם עולים חדשים.
