מוֹנטֶגיוּ, סמואל
Montagu, Samuel

1911-1832

בנקאי, נדבן ופוליטיקאי יהודי אנגלי (1911-1832). הברון הראשון לבית סווייתלינג.
     נולד בליוורפול למשפחה אורתודוקסית. עקר ב-1847 ללונדון והקים בה ב-1853 את חברת הבנקאות "סמואל מונטגיו ושות'". מאז 1885 היה מונטגיו חבר בפרלמנט מטעם הליברלים, וב-1904 זכה בתואר לורד ונעשה לברון הראשון לבית סווייתלינג.
     מונטגיו היה מעורב בענייניה של קהילת יהודי לונדון. הוא היה מראשי הלוחמים ברפורמים בבריטניה והיה המייסד והנשיא הראשון של "איגוד בתי הכנסת". מונטגיו היה גם שותף בפעילות למען יהודי העולם. בין השאר, הוא ביקר בארץ ישראל ב-1875, היה מראשוני הפילנתרופים היהודים הגדולים שניסו לארגן עזרה ליהודי רוסיה בראשית שנות השמונים של המאה התשע-עשרה, וכיהן כגזבר של הוועד הלונדוני למען הפליטים היהודים מרוסיה. ב-1896 הוא נפגש עם הרצל, אבל הסתייג מרעיונותיו ונמנע מלסייע לו ולתנועה הציונית.
     בנו אדווין מוֹנטֶגיוּ (1924-1879) היה פוליטיקאי חבר המפלגה הליברלית, שכיהן בפרלמנט משנת 1906. בשנת 1916 הוא היה שר התחמושת, ובשנים 1922-1917 היה השר לענייני הודו. מונטגיו הבן התנגד לציונות, ובהשפעתו הוכנסו תיקונים אחדים להצהרת בלפור. בתו ליליאן הלן מונטגיו (1963-1873) הייתה עובדת סוציאלית ולאחר מכן שופטת, שהתבלטה בפעילותה החברתית. היא הייתה מחלוצי היהדות הרפורמית בבריטניה ובתחילת המאה העשרים הקימה עם קלוד מונטיפיורי את "האיחוד ליהדות ליברלית" בבריטניה.