השקל הציוני

כינויה של התעודה שניתנה בעבר לכל מי ששילם דמי חבר שנתיים להסתדרות הציונית. השקל הציוני (ובקיצור – השקל) הונהג לקראת הבחירות לקונגרס הציוני השני בשנת 1898, והיה נהוג עד הקמת מדינת ישראל ב-1948. מקור השם במטבע העברי הקדום "שקל".
     השקל מילא תפקיד חשוב לא רק במימון הפעילות של ההסתדרות הציונית, אלא גם בהתוויית דרכה: כל מי ששָקַל שֶקֶל והיה בן יותר משמונה-עשרה שנה, קנה את הזכות לבחור צירים לקונגרס הציוני (ואם מלאו לו עשרים וארבע שנה, היה זכאי גם להתמודד בעצמו בבחירות), ולפי מספר השקלים שנמכרו בכל מדינה, נקבע מספר הצירים שהיא הייתה זכאית לשגר לקונגרס.