(דֶה) הירש, מוֹריס
de Hirsch, Maurice

איש עסקים ונדבן יהודי יליד גרמניה (1896-1831). גדול הפילנתרופים היהודים בסוף המאה התשע-עשרה.
הברון מוריס דה הירש נולד במינכן למשפחה של בנקאים. סבו יעקב היה הבנקאי הראשי של מלך בווריה וקיבל ממנו תואר אצולה. גם אביו יוזף היה הבנקאי של מלך בווריה וקיבל את התואר ברון. הירש קיבל חינוך יהודי מסורתי, וכאשר היה בן שבע-עשרה פנה לעסקים.
בשנת 1851 הצטרף הירש לבנק בישופסייהם וגולדשמיט וניהל את הסניף שלו בפריז. כעבור ארבע שנים הוא התחתן עם קלרה בישופסייהם, בתו של ראש הבנק. עם זאת, את עיקר הונו הוא עשה במסחר ספקולטיבי בשוקי הסוכר והנחושת ובסלילת מסילות ברזל באוסטריה ובאימפריה העות'מאנית, שבהן היה קו רכבת שחיבר את מערב אירופה עם טורקיה.
מאז שנות השבעים – במידה רבה בהשפעת אשתו קלרה – התבלט הירש בפעילותו הפילנתרופית למען יהודים. הוא נעשה למממן העיקרי של חברת כי"ח, ובימי הפרעות של 1882-1881 ביהודי רוסיה סייע ליהודים שנמלטו ממזרח אירופה. בשנים האלה, משעמד על חומרת מצבם של יהודי רוסיה, נטש הברון הירש את רעיונותיו הישנים בדבר שינוי מצבם של יהודי רוסיה בארצם ויזם תוכנית שאפתנית של הגירתם לארץ חדשה.
בשנת 1891 הקים הירש את חברת יק"א, שהתרכזה בסיוע להגירת יהודים ממזרח אירופה ובהקמת מושבות חקלאיות בארגנטינה. עד מותו הוא הזרים לחברה סכום של כתשעה מיליון ליס"ט ופעל לקניית שטחי קרקע עצומים בארגנטינה וליישוב יהודים במושבות חקלאיות שהוקמו עליהם. מפעל ההגירה המתוכנן והנתמך בנדיבות של הירש עלה בהרבה בהיקפו על זה של חיבת ציון בארץ ישראל, אבל הוא נחל כישלון עוד בימיו של הירש, וב-1894 לא עלה מספר המתיישבים היהודים במושבות על אלף משפחות.
מלבד יק"א ייסד הברון הירש בשנת 1891 בארצות הברית קרן לרווחת המהגרים היהודים. הקרן העניקה סיוע כספי למהגרים יהודים מרוסיה ומרומניה, וכן הקימה מוסדות שונים שסייעו למהגרים להשתלב בארצם החדשה, ובהם אולפן ללימודי אנגלית לילדים, בית ספר חקלאי לנערים, אולפן למבוגרים, בית ספר מקצועי שבו למדו מקצועות שונים וחווה       חקלאית בניו ג'רזי.
הברון הירש נמנה עם עשירי היהודים שאיתם נפגש הרצל וניסה לגייס את תמיכתם בתנועה הציונית. אבל בדומה לברון רוטשילד, גם הירש הסתייג מהתנועה החדשה ולא סייע לה. עם זאת, לאחר מותו של הברון הירש חל מפנה ביחס של יק"א למפעל הציוני. החברה החלה לתמוך גם בהתיישבות היהודית בארץ ישראל, וב-1899 היא נענתה להצעתו של הברון רוטשילד וקיבלה לניהולה את מושבות הברון בארץ (עד 1924).