כלבו במושבת הברון הירש בארגנטינה
לא מצאו את מקומם

ארמונו של הברון אדמונד דה רוטשילד
הפגישה עם הרצל נדחקה לבניין עסקים אפור, צמוד לארמון
ה"סלמליק"
תפילת יום השישי של הסולטן צפייה מרחוק

סיפורו של בנק יחיד מסוגו בעולם

ספטמבר שהיה

ב-3 בספטמבר 1897 כותב הרצל: "בבזל ייסדתי את מדינת היהודים. אם אומר זאת היום בקול, יענה לי צחוק כללי. אולי בעוד חמש שנים, בוודאי בעוד חמישים שנה, יודו בכך כולם... "

בעקבות האוצר של הרצל

כל ארגון הוא סיפור. אבל יש ארגונים שהסיפורים שלהם גדולים יותר. מרשימים יותר. חשובים יותר. "אוצר התיישבות היהודים" הוא סיפור כזה: סיפור על בנק שמילא תפקיד מרכזי בהקמתה של מדינה. בנימין זאב (תיאודור) הרצל לא רק הגיע למסקנה שפתרון הבעיה היהודית טמון בהקמת מדינה יהודית ריבונית ולא רק הפך את התנועה הציונית לתנועת המונים כלל-עולמית, אלא גם הרבה לעסוק בשאלת מימון המפעל העצום שהגה. תחת הנהגתו החליט הקונגרס הציוני השני (1898) לייסד בנק עברי, שיסייע בהפיכת הציונות מחזון למציאות, והקים כעבור שנה את הבנק המוכר בשם "אוצר התיישבות היהודים". מאז ועד הקמת מדינת ישראל היו "האוצר" וחברת הבת שלו, "בנק אנגלו-פלשתינה", כמעט בכל הצמתים הכלכליים של המפעל הציוני ומילאו תפקיד מרכזי בקידומו. אתר "בעקבות האוצר של הרצל" מספר את הסיפור של הרצל ושל המוסדות הפיננסיים שהקים.
המסע באתר כולל שלושה נתיבים:
נתיב הבנק: סיפורו של "אוצר התיישבות היהודים".
נתיב הזמן: מעקב על ציר הזמן אחר הסיפור של הרצל ושל "אוצר התיישבות היהודים".
נתיב האישים והמושגים: היכרות עם אישים ומושגים מרכזיים בתולדות הציונות ו"אוצר התיישבות היהודים".

Mostbet resmi web sitesi https://mostbetbahissitesi.com/ size çeşitli bahisler ve bahisler sunmaktadır.

"היום אני עדיין איש יחיד ובודד... מחר אולי מנהיגם החוקי של מאות אלפים... המגלה והמבשר של רעיון אדיר ".

בשנת 1896 הרצל כתב להירש

"בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים. אם אומר זאת היום בקול, יענה לי צחוק כללי. אולי בעוד חמש שנים, בוודאי בעוד חמישים שנה, יודו בכך כולם... "

ב-3 בספטמבר 1897 כתב הרצל כך: אם אמצה את קונגרס באזל בדיבור אחד – שאזהר שלא להגותו ברבים – הריהו זה

"ציפיתי מן התנועה רק לכך שהיא תוסיף לרכוב הלאה בכוח עצמה ולבדה, לאחר שהושבתי אותה באוכף. והנה עליי להוסיף ולרוץ כסייס ליד הסוס הדוהר, ולסמוך את הרוכב חדל הישע באוכפו. ואגב כך, חושש אני, תצא רוחי ".

הרצל כתב ב- ב-23 באפריל 1899

"היסטוריון הוגן יותר אולי יגיע למסקנה שבכל זאת היה בכך משהו שעיתונאי יהודי חסר אמצעים, בעיצומו של השפל העמוק ביותר של העם היהודי, בימי האנטישמיות המבחילה ביותר, הפך סמרטוט לדגל ואספסוף עלוב לעם המתקבץ בקומה זקופה סביב הדגל הזה ".

בשנת 1901 כמה ממתנגדיו של הרצל, ובכללם צ'לנוב, אוסישקין וברנשטיין-כהן, טענו שיש טעם לפגם בהשקעות הכרוכות – אלה הדמי לא יחרץ – בפגישה עם הסולטן.

"הם אנשים טובים ונפלאים בני עמי... יבוא יום והם ייכנסו לארץ הבחירה ".

ב-2 ביולי 1904 ביקש הרצל מידידו, הכומר הכלר
קרן קיימת לישראל - קק"ל

קרן קיימת לישראל

הצעה שממשלת בריטניה הגישה להסתדרות הציונית לייסוד מושבה יהודית אוטונומית במזרח אפריקה הבריטית. ההצעה עוררה את "פולמוס אוגנדה" – כינוי לוויכוח חריף שכמעט פילג את התנועה הציונית – קודם שנדחתה סופית בקונגרס הציוני השביעי.
בשנת 1903 הציע שר המושבות הבריטי ג'וזף צ'מברליין לתיאודור הרצל ליישב יהודים באזור ואסין גישו במזרח אפריקה הבריטית (במערב קניה של היום). ההצעה הועלתה זמן קצר לאחר פרעות קישינב, כאשר הרצל חיפש פתרון מהיר למצוקת יהודי רוסיה, ולכן הוא החליט לקדם את המשא ומתן עם בריטניה על הצעת מזרח אפריקה.

אדמונד דה רוטשילד - אוצר התיישבות היהודים

(דֶה) רוֹטשילד, אֶדמוֹנד גֵ'יימס

בנקאי ונדבן יהודי-צרפתי (1934-1845). התומך העיקרי ביישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת העלייה הראשונה. מכוּנה "הנדיב הידוע" ו"אבי היישוב". בישראל הכינוי "הברון רוטשילד" מתייחס בדרך כלל אליו, אף שהיו ברונים נוספים במשפחת רוטשילד.
הברון אברהם בנימין אדמונד ג'יימס דה רוטשילד נולד בעיירה ליד פריז. הוא היה בנם השלישי של הבנקאי ג'יימס מאיר רוטשילד, ראש הענף הפריזאי של משפחת רוטשילד, ושל בטי סלומון דה רוטשילד.

אחד העם

אַחַד הָעָם

שֵם העט של הפובליציסט וההוגה הציוני אשר צבי גינצבֶּרג (1927-1856). מאבות הציונות ואבי הציונות הרוחנית.
אשר צבי גינצברג נולד בעיירה סקווירה באוקראינה, שהייתה אז חלק מהאימפריה הרוסית, למשפחה אמידה של חסידים. בילדותו ובנעוריו הוא התבלט בלימודיו בתלמוד ובהלכה, ובו-בזמן החל להתעניין בפילוסופיה יהודית ונחשף לספרות ההשכלה העברית. לאחר שהוריו השיאו אותו בשנת 1873 לרבקה בת מרדכי שניאור זלמן שניאורסון, נצר לשושלת אדמו"רי חב"ד, הוא המשיך ללמוד בכוחות עצמו ספרות ופילוסופי

תוכנית אוגנדה

הצעה שממשלת בריטניה הגישה להסתדרות הציונית לייסוד מושבה יהודית אוטונומית במזרח אפריקה הבריטית. ההצעה עוררה את "פולמוס אוגנדה" – כינוי לוויכוח חריף שכמעט פילג את התנועה הציונית – קודם שנדחתה סופית בקונגרס הציוני השביעי.
בשנת 1903 הציע שר המושבות הבריטי ג'וזף צ'מברליין לתיאודור הרצל ליישב יהודים באזור ואסין גישו במזרח אפריקה הבריטית (במערב קניה של היום). ההצעה הועלתה זמן קצר לאחר פרעות קישינב, כאשר הרצל חיפש פתרון מהיר למצוקת יהודי רוסיה, ולכן הוא החליט לקדם את המשא ומתן עם בריטניה על הצעת מזרח…

https://thebank.org.il/wp-content/uploads/2020/01/Back-to-top-Hover.png