סיפורו של בנק יחיד מסוגו בעולם
אוקטובר שהיה
ב-3 באוקטובר 1898 מתכנסת במלון "ברלינגטון" בלונדון ועדת "אוצר התיישבות היהודים" כדי לדון בהקמתו המיידית של "בית האוצר" היהודי. למרות ההתנגדות, הרצל עומד על דעתו. "עמדתי על כך בתוקף: הבנק חייב לקום עכשיו", כתב.
כל ארגון הוא סיפור. אבל יש ארגונים שהסיפורים שלהם גדולים יותר. מרשימים יותר. חשובים יותר. "אוצר התיישבות היהודים" הוא סיפור כזה: סיפור על בנק שמילא תפקיד מרכזי בהקמתה של מדינה. בנימין זאב (תיאודור) הרצל לא רק הגיע למסקנה שפתרון הבעיה היהודית טמון בהקמת מדינה יהודית ריבונית ולא רק הפך את התנועה הציונית לתנועת המונים כלל-עולמית, אלא גם הרבה לעסוק בשאלת מימון המפעל העצום שהגה. תחת הנהגתו החליט הקונגרס הציוני השני (1898) לייסד בנק עברי, שיסייע בהפיכת הציונות מחזון למציאות, והקים כעבור שנה את הבנק המוכר בשם "אוצר התיישבות היהודים". מאז ועד הקמת מדינת ישראל היו "האוצר" וחברת הבת שלו, "בנק אנגלו-פלשתינה", כמעט בכל הצמתים הכלכליים של המפעל הציוני ומילאו תפקיד מרכזי בקידומו. אתר "בעקבות האוצר של הרצל" מספר את הסיפור של הרצל ושל המוסדות הפיננסיים שהקים.
המסע באתר כולל שלושה נתיבים:
נתיב הבנק: סיפורו של "אוצר התיישבות היהודים".
נתיב הזמן: מעקב על ציר הזמן אחר הסיפור של הרצל ושל "אוצר התיישבות היהודים".
נתיב האישים והמושגים: היכרות עם אישים ומושגים מרכזיים בתולדות הציונות ו"אוצר התיישבות היהודים".