מַנדֶלשטַם, עמנואל
Mandelstamm, Emanuel

רופא ופעיל פוליטי יהודי-רוסי (1912-1839). ממנהיגי חובבי ציון ברוסיה בשנות השמונים של המאה התשע-עשרה ומראשי הטריטוריאליסטים.
     מקס עמנואל מנדלשטם נולד בעיר זָ'גָרֶה (זאגר) שבצפון ליטא למשפחה יהודית אורתודוקסית. הוא למד רפואה באוניברסיטת חרקוב, ולאחר מכן התמחה ברפואת עיניים באוניברסיטת ברלין ובאוניברסיטת היידלברג בגרמניה. בתום הלימודים הוא פתח מרפאת עיניים בקייב ולימד באוניברסיטת קייב עד 1880 – אז פרש ממנה משום שלא מונה לפרופסור בגלל יהדותו.
     בימי פרעות "סופות בנגב" בשנת 1881 עמד מנדלשטם בראש ועד להגנת ניצולי הפרעות והיה ממייסדי חיבת ציון. עם הופעת הרצל היה מתומכיו והשתתף בקונגרסים הציוניים הראשונים (בספרו האוטופי "אלטנוילנד" העניק הרצל למנדלשטם את תפקיד הנשיא הראשון של המדינה היהודית). בימי פולמוס אוגנדה נמנה מנדלשטם עם התומכים בתוכנית אוגנדה, משום שהאמין בדחיפות מציאת פתרון טריטוריאלי ליהודים; ומשנדחתה התוכנית, פרש מההסתדרות הציונית והצטרף להסתדרות הטריטוריאלית היהודית (יט"א), שדגלה בהקמת בית לאומי ליהודים בכל מקום שאפשר (התפרקה ב-1925).