גרינבּוֹים, יצחק
Gruenbaum, Yitzhak

מנהיג ציוני יליד פולין (1970-1879). מראשי התנועה הציונית בפולין שבין שתי מלחמות העולם ושר הפנים הראשון של ישראל.
     יצחק גרינבוים נולד בוורשה ולמד משפטים באוניברסיטת ורשה. עוד בהיותו סטודנט החל לעסוק בפעילות פוליטית ובכתיבה עיתונאית, וכתב וערך במהלך השנים בעיתונים "הצפירה", "העולם" ו"היינט".
     גרינבוים היה איש סיעת "על המשמר" (האגף הרדיקלי של הציונים הכלליים), ובשנים 1932-1919 היה חבר הסֵיים (פרלמנט) הפולני. לקראת בחירות 1922 לסיים הוא ארגן את כל המיעוטים בפולין להתמודדות במסגרת גוש משותף, כדי להתגבר על חוק בחירות שנועד לנטרל את כוחם של המיעוטים באמצעות יצירת מחוזות בחירה מורכבים. היוזמה הצליחה, ו"ברית המיעוטים" גרפה שמונים ושבעה מתוך ארבע מאות ארבעים וארבעה המושבים בסיים (ובהם שלושים וחמישה של צירים יהודים). בעקבות היוזמה היה גרינבוים למנהיג הציוני הבולט בפולין, אבל בתוך זמן קצר הביאו עימותים שניהל עם יריבים ועם שותפים לשעבר להידרדרות מעמדו.
     בשנת 1933 עלה גרינבוים לארץ ישראל. הוא היה חבר ההנהלה הציונית והנהלת הסוכנות היהודית, ובשנים 1935-1933 עמד בראש מחלקת העלייה של הסוכנות. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הוא יזם את הקמת "ועדת הארבעה" של הסוכנות, שנועדה לסייע ליהודי פולין, ועמד בראשה. בראשית 1943, משהחלו להתברר ממדי השמדת יהודי אירופה, הוא נבחר לעמוד בראש "ועד ההצלה" של הסוכנות. הוועד מנה שנים-עשר אנשים ממפלגות שונות ונועד לפעול להצלת יהודי אירופה, אבל בנסיבות הקיימות לא היה בכוחו למלא את תפקידו. בתום המלחמה ידע גרינבוים טראומה אישית, כאשר בנו ניצול השואה אליעזר (אצ'ה) הואשם בפריז כי התאכזר לאסירים בהיותו קאפו במחנה בירקנאו. גרינבוים ליווה את בנו במהלך מעצרו בפריז, שהסתיים בתום שמונה חודשים בשחרורו מחוסר ראיות להעמדתו לדין (לאחר השחרור עלה אליעזר לארץ ישראל; הוא נפל במלחמת העצמאות בקרב רמת רחל).
ערב תום המנדט הבריטי נמנה גרינבוים עם חברי מועצת העם ומִנהלת העם, ולאחר הכרזת העצמאות היה שר הפנים הראשון של ישראל. בתפקיד זה הוא ארגן את הבחירות לאסיפה המכוננת (הכנסת הראשונה), ועשה זאת כאשר מדינת ישראל נתונה במלחמה כוללת, וגבולותיה ואוכלוסייתה משתנים ללא הפסק. בבחירות עצמן הוא התמודד ברשימה שנשאה את שמו ופרש מפעילות פוליטית לאחר שהרשימה לא עברה את אחוז החסימה. לאחר הכישלון בבחירות פרש גרינבוים מהחיים הפוליטיים ועבר עם אשתו לקיבוץ גן שמואל, שבו חי בנו בנימין. כאן התמסר לכתיבה על התנועה הציונית ועל מאבקם של יהודי פולין בנאצים. גרינבוים קבור בגן שמואל. על שמו נקרא מוסד החינוך אלוני יצחק.